כעת מלים אחדות על ה''אוטונומיה'', מקום המרכז שלנו ושל חיי הצבור החדישים בכלל ביפו.
זה היה בנין גדול (לפי מידות הימים ההם) של בית-הספר
71
| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא
|
מהמעדית. לכן התגבשה בשיחות החברים אצלנו ובשאר מושבות יהודה הדעה, שצריך, ליסד מפלגה של פועלים לאומיים, הרואים את תפקידם בכיבוש העבודה בכל ענפי המשק העברי בארץ-ישראל, ובעיקר בפרדסנות, שבה היו מעסיקים על פי רוב פועלים ערבים, מחמת בקיאותם עבודת המעדר ומחמת המחיר הזול של עבורתם. אחרי כמה אספות בפתח-תקוה ובשאר המקומות נוסדה המפלגה בשם ''הפועל הצעיר'' ומרכזה הוקם ביפו. לשם ביסוס המפלגה והרחבתה, היינו עורכים אספות מדי חודש בחדשו ביפו בבנין ה''אוטונומיה'' (שמהותו תבואר להלן)ץ היום המתאים לכך היה בשבת, בעת שהכל פנויים מעבודה ויכולים לבוא מהמושבות הסמוכות. מפתח-תקוה היינו יוצאים בבוקר השכם בחבורה גדולה והולכים ברגל דרך גבעות החול (שעליהו מתנוססת היום רמת-גן) ועוסקים ביפו שעות אחדות בענינים העומדים ברומו של עולמנו. בערב היינו חוזרים איש למקומו. ראשי המדברים באספות הללו היו יוסף שפרינצק, אברהם הרצפלד, טורקניץ (שהיה רופא-שינים) והמנוח זאב סמילנסקי, ממיסדי המפלגה, שהיה בא ברגל לאספןת מרחובות. יש שערכנו כינוסים ואסיפות גם בימי-פגרא אחרים,בחולו של מועד וכדומה. פעמים אחדות הצטלמנו כולנו יחד בגמר האספות. בצילומים אלה נשאר זכר לחברים האלמונים שהניחו את היסוד להסתדרות הפועלים הראשונה בארץ-ישראל. כידוע יסדנו עתון בשם ''הפועל הצעיר'', שעורכו היה המנוח יוסף הארונוביץ. גם הרצאות ערכנו מפעם לפעם על שאלות שונות בישוב ובעולם. בין המרצים הקבועים כמעט היו המורה יוסף ויטקין ז''ל ויבדל לחיים הסופר-האכר משה סמילנסקי, שהיה קרוב לצבור הפועלים. כעת מלים אחדות על ה''אוטונומיה'', מקום המרכז שלנו ושל חיי הצבור החדישים בכלל ביפו. זה היה בנין גדול (לפי מידות הימים ההם) של בית-הספר
71
|
|