זכרונות איש כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

לבנות, מיסודו של ''הועד האודיסאי'' (חובב ציון) בשכונת נוה-שלום ביפו. בו היו גם דירותיהם של המורים. בהיות הבית שייך לחברה רשומה ברוסיה, היה תחת חסותו של הקונסול הרוסי. הואיל ומחוץ לשטח רוסיה נחשבו אפילו היהודים כנתינים חביבים של הצאר (משום שההגנה עליהם נתנה לשלטונות הרוסיים נימוקים נוספים להתערב בעניניה הפנימיים של טורקיה ולקצץ בריבונותה המדינית), לכן היינו חפשים לערוך באותו בנין אספות ככל העולה על רוחנו בלי אימת שוטר ונוגש, כי כאן לא היתה בפעולותינו שום סכנה למשטר הצארי שברוסיה ולא היתה ''אוחראנה'' שתתחקה על עקבותינו ותנועותינו. כך, הודות ליחסים שבין רוסיה לטורקיה, זכינו בבנין זה לכעין חופש-פעולה שאינו מוגבל על-ידי אינטרסים ושלטונות של אומות נכריות. על שום חןפש זה שנפל בחלקנו מבלי שניתן לנו רשמית מאיזה צד שהוא, נקרא הבנין שחופש זה שרר בו בשם ''אוטונומיה'' (כלומר: שלטון עצמי).

הנה כי כן מצאתי את עצמי שוב בתוך פעילות צבורית ציונית, כמו בפולוצק לפני עלותי ארצה. אבל כאן לא היתה זאת ציונות מופשטת, אוירית, אלא יונקת מקרקע המולדת שאני עובד אותה בזיעת אפי ןמעורה בחיים החדשים המתרקמים בארצנו. מצאתי תחליפים לכל הסערות וההתנגשויות הרעיוניות, שנתנו תוכן ''מלחמתי'' לחיינו הציוניים בגולה. זכר למלחמת-הדעות עם ה''בונד'' מצאנו כאן בויכוחים עם חברי ''פועלי ציון'' (להבדיל! - שכן עם כל הגוון המעמדי המובהק של ''פועלי ציון'', בכל זאת היו ציונים טובים לפי תפיסתם ועמלים למעשה בהגשמת החזון הציוני על-ידי עבודתם וחייהם בתוך הישוב העברי, והיו רחוקים מהבונדאים שונאי-ציון כרחוק מזרח ממערב). זכר למלחמת האדוקים והחסידים בציונות נמצא לנו גם בפתח-תקוה.

עם גידול צבור הפועלים במושבה והתפתחות חיי חברה ותרבות חדישים נמשכו גם מצעירי בני המושבה ובנותיה בזרם

72

זכרונות איש כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא