במשך כל הזמן היו האניות מביאות יהודים ארצה והישוב גדל והלך. באותה תקופה ביחוד, בקיץ שנת 1905, בא זרם גדול שפועלים מארצות רוסיה, זרם שנקרא אחר-כך בשם ''העליה השניה'' (לעומת עולי ביל''ו ומיסדי המושבות ראשון לציון, זכרון יעקב, וראש פנה, שנקראו בשם ''העליה הראשונה''). רובם התרכזו בפתח-תקוה, שבפרדסיה היה מקום לידים עובדןת רבות. בין הבחורים הבאים משם בלטה ביחוד ''הקבוצה הרוסטובית'' שחבריה הביאו עמהם אידיאולוגיה מן המוכן, שצמחה מראשיתה על קרקע הסוציאליזם הרוסי. כשנפקחו עיני הבחורים היהודים לראות,כי שוא תקותם להושע בשחרורו הרחוק של מעמד-העמלים הרוסי, יסדו להם מפלגה סוציאליסטית-ציונית על מנת להקים חיי-חברה מתוקנים לפי רוחם בארץ-ישראל הריקה עדיין. לפי התכנית שיקימו בה את בנין החברה, כן יקום. הללו הצטיינו בלהט הרעיוני שהביאו עמהם ובשפה הרוסית שהביאו בפיהם. לעומתם בלטהבכיון אחר ''הקבוצה הפלונסקאית'', על שום שחבריה באו מפלונסק שבפולין. רובם לאומיים נלהבים ומדברים עברית רהוטה. ביניהם דוד גרין (הידוע כיום בשם דוד בן-גוריון, ראש הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים), ש. צמח (הסופר הידוע כיום) ושץ לבקוביץ (כיום לביא, ממיסדי עין חרוד).

הצורה הארגונית שהביאה ''הקבוצה הרוסטובית'' לא היתה לפי רוחם של פועלים רבים. שהכרתם הלאומית היתה חזקה

70