זכרונות איש כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

התשלום לנו, התחוללה ההפכה בטורקיה. ממשלת כמאל אטא-טורק שבאנקרה ניערה מעליה את האחריות למעללי ממשלת השולטן מאיסטמבול. אחרי שהצליח כמאל בפעולתו הצבאיתלהדוף את הצבא היוני חזרה אל הים. נשתנו תנאי השלום לטובת טורקיה והיא לא נדרשה עוד לשלם פיצויים. בעלי-נחלאות מעטים, שהיו נתיני אנגליה או אמריקה, קיבלו פיצוי כל-שהוא ''בתורת חסד'' ממשלות הארצות ההן. רוב תושבי כפר-סבא, שהיו נתינים רוסים או עותומניים, נשארו ליד השוקת השבורה. לכן הוכרחנו לפנות לכתובת אחרת.

בארץ פעל אז ''ועד הצירים''. זאת היתה המשלחת של ההסתדרות הציונית העולמית. בין תפקידיה היה לעזור להתישבות העברית בארץ ולקימום הריסות המלחמה שפגעו בישוב העברי.(תפקידיה עברו אחר-כך לסמכות ההנהלה הציונית בארץ-ישראל, וממנה להנהלת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, שירשה את מקומה עד היום הזה), נסענו לירושלים והשתדלנו אצל ועד הצירים, שיעשה משהו למען החיאת כפר-סבא מכספי הקרן שיצרו יהודי אמריקה לקימום הריסות המלחמה. הענין דרש חקירות, הישובים, סידורים וישיבות, כנהוג. אך בינתיים לא הזניחו אותנו לגמרי. בראש ועד הצירים עמד ר' מנחם מנדיל אוסישקין זכור לטוב. אליו פניתי בשם מתישבי כפר-סבא והוא הפנה אותנו אל האגרונום אטינגר, שעמד אז בראש המחלקה להתישבות ויעור, זה מסר לנו, לקבוצת צעירים בעלי נסיון בנטיעה, לשתול משתלה של 10,000 עצי אקליפטוס ולנטוע אותם אחר-כך על שטח בן 300 דונם במקום הנמצא כעת על גבולה הדרומי של המושבה מגדיאל. חיינו כמו בימים הראשונים לנטיעת כרמי כפר-סבא: ששת ימי עבודה מחוץ לבית ונסיעה ביום ו' אל המשפחה שבפתח-תקוה ליום השבת. אך השקאת השתילים דרשה טיפול יום-יומי בלי הפסקה. נתעוררה, איפוא, השאלה: האם לסדר תורנות לטיפול בשתילים בשבתות, או לשכור לשם כך פועל לא-יהודי. אנחנו פסחנו על שתי

148

זכרונות איש כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא