זכרונות איש כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

גם אנו נעשינו מהגרים, אבל לא רצינו ליטול מן הצדקה. בכן חיפשנו ומצאנו מקורות לפרנסה. מכפר-סבא הבאנו נפוליונים אחדים. חלק מכסף זה השקיעה רעיתי במסחר. היא היתה נוסעת ברכבת דרך צמח לטבריה, למרות הסכנה, הצפויה ביחוד לאשה, לנסוע בין חיילים פרועים ברכבת, שם היתה קונה מהסחורות המובאות מדמשק, אריגים לצרכי פלחים ובידואים וגם לצרכי נשים עירוניות. כך נסעה פעמים, אנחנו חרדנו לשלומה ושמחנו כשחזרה בשלום ועמה שק מלא סחורה. לשם קנית הסחורההפשוטה, היו באים אלינו ערבים מהסביבה, שבזמן המלחמה היה המטבע מצוי בכיסם. את הסחורה לגבירות היתה רעיתי נושאת בחבילה לטול-כרם. שם התארחה בבית ראש-העיריה, עבדול רחמן אפנדי, שהיה ידידנו ומבאי ביתנו בכפר-סבא. נשי פקידי הממשלה היו באות לבית ראש-העיריה וקונות ממנה את האריג. אני הייתי יוצא בכל בוקר אל בידואי הסביבה וקונה חלב. בחדרה עשיתי ממנו חמאה וגבינה בשותפות עם יוסף סוסנובסקי מכפר-סבא שגם הוא גר באותה חצר בחדרה. מעבודת שנינו התפרנסנו בדוחק, אבל בכבוד, ולא נזדקקנו לקופת ועד ההגירה.

לעתים קרובות היינו שומעיםבחדרה רעמי תותחים מרחוק. הבינונו, שרעמים אלה מחריבים את שארית הפליטה של רכושנו. התנחמנו שלפחות לא ראינו את החורבן בעינינו והיינו מחוץ לסכנה. בינתים החלו מעיקות עלינו דאגות אחרות: הקיץ חולף, יבואו ימי הגשמים, והיכן נגור בחורף? בסוכה אי-אפשר, דירות פנויות אין להשיג בחדרה המלאה מהגרים בצפיפות.

שאלת השיכון למהגרים נפתרה לפני בוא החורף. סוף-סוף התאושש הצבא הבריטי, הבקיע את החזית הטורקית בקו קלקיליה-כפר-סבא. ממחרת יום-הכפורים תרע''ט הגיע עד חדרה בעקבות הצבא הטורקי המוכה ונמלט במנוסה פרועה. נפתחה איפא, הדרך לשוב הביתה. אני לא יכולתי להשתתף בשמחת כולם על הגאולה ועל התמורה. באותו זמן שכבתי בקדחת צהובה, זו

144

זכרונות איש כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא