Photo of Esslingen diesel engine Israel Railway No. 223, Gan Hakatar, Rehov HaGalil, Kfar Sava, 2016

גן הקטר, רחוב הגליל, כפר סבא

Gan Hakatar, Rehov Hagalil, Kfar Sava
Train Engine Park, Hagalil Street, Kfar Sava

דף הבית | מאמרים היסטוריים | תמונות | מפתח העניינים: נושאים, שמות, וטקסט מלא | מפות |

Photo of Davar newspaper article 04/01/1961

רכבת ראשונה הגיעה לכפר סבא

מאת סופר ''דבר'' בשרון
דבר, יום רביעי, ינואר 04, 1961; עמוד 4
קטר הרכבת מספר 227 נהוג בידי צבי יפה עשה אתמול ''היסטוריה" בדברי ימי המושבה הוותיקה כפר-סבא. היה זה הקטר אשר בא לראשונה בתולדות המושבה להוציא חמישה קרונות עמוסי פרי־הדר שנארזו בתוך בית - האריזה החדש של 'יכין-חק''ל' בכפר-סבא. לא נערך כל טקס אך לגבי רבים מתושבי המושבה היה זה מאורע חשוב..
שלותת הרכבת החדשה לאזור התעשיה של כפר-סבא נבנתה בשותפות של משרד חתחבורה והמועצה המקומית ועלתה קרוב לחצי מיליון לירות. כשלב ראשון תשרת השלוחה את המפעלים "סולפק" לערגול ברזל קר, המחסנים המרכזיים של מועצת שיווק הבטנים ואת בית-האריזה החדש של 'יכין-חק''ל' . המשלוח הראשון כלל 2000 תיבות פרי-הדר שנשלחו לנמל חיפה. עמיסת הקרונות ארכה פחות מיום אחד, כי לפי ההסדרים החדישים בבית האריזה מגיעה התיבה הארוזה ישר לפתח קרון הרכבת.


Maariv, January 5, 1961 p. 6

מעריב

05/01/1961 page 6
בפעם הראשונה מזה אלפיים ושלוש-עשרה שנה חנך קטר של רכבת-ישראל את שלוחת הרכבת המובילה לתוך לב האיזור התעשייתי המזרחי של כפר-סבא. קטר הרכבת והקרונות עמוסי פרי-ההדר יוצאים מתוך בית האריזה החדיש של ''יכין-חק''ל'', שהופעל, במקום לפני ימים מספר. ב-19 בינואר תיערך חנוכתם הרשמית של בית האריזה ושלוחת-הרכבת, שהושלמה רק לפני ימים מספר. בהנחת פסי-המסילה של השלוחה מהקו הראשי חיפה - ראש-העין, היוצא מסביבות מושב נווה-ימין, השתתפו המועצה המקומית כפר-סבא ורכבת-ישראל.
Photo of Davar newspaper article 19/01/1961

בשולי דברים

רכבת לכפר-סבא

מאת שלמה אנגל, עם חנוכת בית-האריזה
דבר, יום חמישי, ינואר 19, 1961
חחדיש של חברת ''יכין חק"ל" היום תופעל גם רשמית שלוחת-הרכבת אל איזור התעשיה של כפר-סבא- שלוחה ראשונה בתולדותיה של המושבה היה מי שהתלוצץ ואמר: אם אפשר להביא את הרכבת לכפר-סבא מדוע אי-אפשר להביא אליה גם אח הים, ואכן,אפשר היה בזמן אחרון שבו נעשה הטיפול בהבאתה של הרכבת, להביא גם את הים אל המושבה, כי הטיפול נמשך יותר מעשר שנים
בימי הבריטים עלו בתוהו כל מאמצי מושבות השרון לשכנע את שלטונות המנדט, כי הרכבת חשובה לישובי השרון היהודיים לפתוח באותה מידה שהיא חשובה לישובים הערביים. הם לא נענו. וכשקמה המדינה החל הםו"מ מחדש עם שר תתתבורה הראשון, ד. רמז ז"ל, אשר גילה יחס חיובי לרעיון ואף הציע להעתיק את תחנת-הנוסעים של הרכבת מקלקליה לכפר־סבא, אך גם מו"מ זה נפסק בגלל חוסר אפשרות להבטיח משאות בכמות שתבטיח כדאיות ההשקעה הכספית
מו"מ זה חודש לפני כשנתיים, עם גידול אפשרויות הייצור וההובלה - אמצעים המצעידים את המושבה והמרחיבים אח אפשרויות התעסוקה בתוכה
Photo of newspaper clipping 19/01/1961

בית אריזה ושולחת רכבת של יכין-חקל נחנכו בכ''ס

כפר-סבא, יום ה'. -
שלוחת רכבת ובית-אריזה שהוקמו על-ידי 'יכין-חק''ל' בשותפות עם קרן הביטוח של הפועלים החקליים נחנכו היום אחה''צ בנוכחות שר-התחבורה י. בן-אהרן, שר -המשחר ותעשייה פ. ספיר, מזכיר המרכז החקלאי, י. שפירא, הנהלת 'יכין-חק''ל', המנהל הכללי של הרכבת, מ, סבידור, ועסקנים ציבורים מכפר-סבא וקהל רב מתושבי המקום.

סלילת השלוחה עלתה 400 אלף ל''י והקמת בית-האריזה - מיליון ל''י והוא ישווק 700 אלף תיבות פרי-הדר.

את הטקס פתח ראש המועצה מ. סורקיס. שהודי למשרדי-הממשלה ול'יכין-חק''ל' על הקמת שני המפעלים האלה.

בית-האריזה ה-30

י. חורין, מהנהלת 'יכין-חק''ל' ציין בדברי ברכתו, שבית-האריזה בכפר-סבא הוא ה-7 של 'יכין-חק''ל' וה-30 מבין בתי- האריזה הפועלים בארץ. בין היתר מסר, ש-350 אלף דונאם פרדס צעיר ישאו פרי בעוד כמה שנים ולכן יש צורך בהקמת בתי-אריזה משוכללים, שחוללו שינוי בכל מערכת האריזה בארץ . מידת הצלחתנו בהתחרות בשוקי העולם תלויה באיכות הפרי שלנו - אמר י. חורין .

המנהל הכללי של הרכבת מ. סבידור ציין, שזוהי השלוחה השניה שנחנכה השבוע. עם קום המדינה הושקעו השלחות הרכבת 2 מיליון ל''י על חשבון תקציב הרכבת וסכום דומה על החשבון הלקוחות (בעלי בתי-האריזה). הוא ציין. שההובלה ברכבת מביאה חסכון לפרדסנים וליתר ענפי משק.

ברכת שר-התחבורה

ברכו עוד מ. נוסבוים בשם קרן הביטוח של הפעולים החקלאיים ושר-התחבורה י. בן-אהרון, שהתכבד בגזירת הסרט כשהרכבת הראשונה ובתוכה ילדי כפר-סבא, הגיעה לשלוחה. שר-התחבורה אמר בדברי ברכתו, כי אמנם אנו חונכים כעת רק 3.5 ק''מ מסילה, אולם פנינו למרחבי הארץ ''ואני בטוח שצעד-צעד נפרוץ ונגיע למפעלים גדולים.'' כן בירך את השותפות בין אנשי הפרדס והתחבורה.

אחרון המברכים שר המסחר-והתעשיה, פ. ספיר אמר, שבקרוב יובילו בשלוחה זאת עשרות אלפים טונות תוצרים ממפעלי- התעשיה שהוקמו בכפר-סבא.

Photo of Maariv newspaper article 19/01/1961

כפר-סבא חונכת היום את שלוחת הרכבת שלה

מעריב, יום חמישי, ינואר 19, 1961. עמוד 8
מאת י. יחיאלי

לא כל יום זוכה עיר לחנוך תחנת־אוטובוס או שלוחת־רככת מיוחדת. אבל כפר־סבא חנכה לפני זמן קצר תחנת-אוטובוסים גדולה, והיום היא חונכת כמעמד חגיגי את שלוחת-הרכבת המגיעה ללב איזור התעשיה המזרחי החדש

במעמד זה ייחנך גם בית-האריזה הענקי של ''‬יכין־חק"ל‭,"‬ שרק לפני שבועות מספר החל באריזה מיכאנית של פרי־הדר ושליחתו ברכבת לנמלי הארץ

‬ שלוחת־רכבת היא בעלת חשיבות מיוחדת לכפר-סבא, המרוחקת מחיפה 80 ק"מ ומנמל חל־אביב 30 ק"מ. השלוחה החדשה כבר נותנת תנופה לפיתוח באיזור חקלאי מובהק זה, שתוצרתו - בעיקר הדרים ,בתנים, וכותנה - זקוקה לאמצעי תחבורה זול.

בד בבד עם עבודות הנחת המסילה החלו גם מפעלים כמו "סולפק‭,"‬מפעל לעירגול פלדה, באחרים להרחיב את מבניהם כדי להגדיל את הייצור. גם הנהלת ''יכין'' ניגשה עוד בעונה זו להגדיל את שטח הבנייה בבית־האריזה שנוסף לו יוקם גם בית־חרושת גדול לשימורים ותרכיזים. ואין לשכוח את המפעל היחיד בארץ ''אלבר" למתכת אל־ברזלית, שהחל לאחרונה ביצוא נסיוני של לוחות אלומיניום.

כיום עוסקים כבר בכפר-סבא כ-1,500 איש בתעשיה - מתוך כ-20 אלף תושבים.

Photo of Davar newspaper article 19/01/1961

שלוחת רכבת ובית אריזה ייחנחו היום בכפר-סבא

מאת סופר ''דבר'' בשרון:
דבר, יום חמישי, ינואר 19, 1961; עמוד 4

שני מפעלי פיתוח, שלוחת הרכבת לאזור התעשה, ובית־אריזה חדיש — ייחנכו היום בכפר-סבא

שלוחת הרכבת שהוקמה לאורך אזור התעשיה, מזרחית למושבה, נועדה להובלת משאות מהמפעלים התעשייתיים במקום. בשלב הראשון תשרת השלוחה את המפעלים לעירגול ברזל, את המחסנים המרכזיים של מועצת שיווק הבוטנים ואת בית-האריזה החדיש של 'יכין־הק"ל' . ‬השלוחה נבנתה על-ידי משרד התחבורה בשיתוף עם המועצה המקומית כפר-סבא וההשקעה המשותפת היתה כחצי מיליון ל"י

בית-האריזה החדש, השביעי שיל חברת 'יכין חל''ק' הוא המשוכלל והחדיש ביותר במיכונו ובסידורין (נבנה בתיכנונו של המהנדס ח. קלעי) על ידי חברת 'פלבס' עין-חרוד - האיחוד. המיוחד שבבית- אריזה זה הוא, כי המכונות שבו מאפשרות למיין ולארוז בבת אחת שני סוגי פרי-הדר , וכן שהטענת התיבות הארוזות נעשית במישרין מבית-האריזה לקרונות הרכבת המובילים את הפרי לנמלים, ללא עזרת משאיות או תובלה אחרת

300 בהקמה בית-האריזה השקיעה חברה 'יכין' כמיליון ל''י והוא נועד לאריזת 700,000 תיבות פרי־הדר. כיום עובדים בבית־האריזה כ-150 פועל וכאשר יגיע למלוא התפוקה יעסיק פועלים, זוהי הפעם הראשונה בתולדות המושבה שמוצריה התעשייתיים והחקלאיים ישלחו ממנה ברכבת

בחגיגת חנוכת שני המפעלים עומדים להשתתף שרים וכן מנהלי חבנרות מגדלי הדרים ומפעלים תעשייתיים

מפעלי ''סולפק" ו"פלדות השרון '',שחוברו גם הם לשלוחת הרכבת, מהווים ראשית התעשיה בענף המתכת במושבה. בהם מייצרים פחים וסרטים מעורגלים בקור, חיתוך לוחות פלדה ומוטות טרנסמיסיה. היקף הייצור כבר מגיע ל-10,000 טונות בשנה. שעיקרה מכוון לצרכי יצוא. כיום עובדים במפעל, שבו מושקע הון ישראלי, אמריקאי לוצרפתי, יותר מ-100 פועלים, בשלוש משמרות מנהלי המפעלים נ. פקר ומ. פרידמן, אמרו לסופרנו, כי מפעליהם מתפתחים בהתאם לתיכנון

הפעלת שלוחה הרכבת היא בבחינת הישג לכל מפעלי התעשיה באזור. מנהלי ממפעל לייצור מוצרי גומי מג''ט ו"גומאויר'' ל.לוי ומ. רוזנפלד הסבירו, שמפעלם לא חובר עדיין לשלוחת הרכבת ,כי מוצריהם הם קלי משקל ונשלחים יום-יום לשוק המקומי. מפעל זה הוא אחד מגדולי היצואנים ומוצריו מגיעים ליוגוסלביה, תורכיה, יוון, קפריסין, ובאחרונה גם לקנדה

המפעל שהחל את ייצורו לפני שש שנים עם 32 פועלים מעסיק עתה 200 פועל, היקף ייצורו מגיע להמישה מיליון ל"י בשנה. היצוא, שהיה אשתקד בשיעור של 150,000 דולר, יסתכם השנה ב-250,000 דולר
Photo of Davar newspaper article 21/01/1961

נחנכו שלוחת רכבת ובית אריזה בכפר-סבא

מאת סופר ''דבר'' בשרון
דבר יום ו ג' בשבט תשכ''א 20/1/1961
עמוד 16
שלוחת הרכבת לאזור התעשיה ובית- אריזה חדיש של חברת ''יכין-חק''ל'' נחנכו אתמול בכפר-סבא. כל המברכים ציינו בדבריהם, כי שני המפעלים החדשים שיתנו דחיפה רצינית לקדום התעוש של המושבה וירחיבו את אפשרויות התעסוקה לתושבי המקום.
בקהל המוזמנים הרב היו שר המסחר והתעשיה פ. ספיר, שר התחבורה י. בן-אהרון, מנהל הרכבת מ. סבידור. חברי הנהלת ''יכין-חק''ל'' , מפקדי משטרת מחוז הנפה , נציגי מגדלי הדרים, מפעלים תעשייתיים וחקלאים רבים. הרכבת שבאה לחנוך את השלוחה היתה מקושטת בדגלים ובירק ומתוך הקרונות בקעה שירתם של מאות תלמידי כיתות א' מכל בתי הספר היסודיים במושבה, שזו היתה להם הנסיעה הראשונה ברכבת ואשר המטירו על הקהל שפע פרחים. את הסרט גזר השר י. בן-אהרון.
ראש המועצה המקומית מ. סורקיס שפתח הטקס אמר, כי הקמת השלוחה הטילה אמנם עול כספי כבד על המועצה, אבל זוהי הוצאה כדאית, משום שמעתה לא יהיה צורך להוציא מן המושבה פרי לשם אריזה במקום אחר והשלוחה תהיה בלי ספק גורם מעודד לפיתוחה של התעשיה במקום.
מנהל ''יכין-חק''ל'' י. חורין ,אמר דברי שבח למועצה שהיתה גורם מדרבן להקמת בית האריזה ומסר , כי 350,000 דונם מטע הדרים יניבו פרי בשנים הקרובות.

80 אחוז מהחובלות - בשלוחות

מנהל הרכבת מ. סבידור אמר ש 80% מכלל ההובלות ברכבת נעשות על -ידי שלוחות. אמנם הסיכויום הקרובים להובלותמכפר-סבא אינם עולים על 20 אלף טון . אך הוא מקווה שכעבור שנים מעטות תגדל כמות ההובלות פי כמה.
את ברכת מחלקת המושבות של המרכז החקלאי ושל חברת ''שקום'' השותפה בהקמת בית-האריזה הביא י. נוסבאום . אחרוני המברכים היו שר התחבורה י. בן-אהרון ושר המסחר ותעשיה פ. ספיר. הוא הביע את בטחונו שלא תחלופנה שנים רבות והשלוחה תמלא את תפקידה בהעברת עשרות רבות של אלפי טונות של יבולים חקלאיים ותעשייתיים שיווצרו במושבה.
.
Photo of newspaper article 20/01/1961

שלוחת רכבת ובית אריזה חדש נחנכו בכפר-סבא

ינואר 20, 1961
כפר-סבא - שלוחת רכבת ובית אריזה חדיש של יכין-חק''ל נחנכו אתמול בכפר-סבא
קהל רב אשר כלל שרי ממשלה, אישי ציבור, ותושבים רבים, נתכנס לטקס חנוכת שני המפעלים, אשר נערך בתוככי בית האריזה.
י. חורין, מנהל יכין חק''ל ציין , כי זהו בית האריזה השביעי של החברה ובית האריזה , 30 במספר במדינה. מ. סבידור, מנהל רכבת ישראל, גילה, כי סכום של 400 אלף ל''י הושקע בסלילת השלוחה, המסתעפת לאורך 3.5 ק''מ מן הקוו הראשי ראש-העין -חדרה , בקרבת מושב נוה ימין. הוא הוסיף,כי 80 אחוז של כלל ההובלה ברכבת באה דרך השלוחות.
שר התחבורה, י. בן אהרון דיבר על התפתחותה של רכבת ישראל ומקומה החשוב בכלכלת המדינה, ישלח ברכת עידוד לעובדי הרכבת.
כן ברך את אנשי כפר-סבא על היוזמה הברוכה שגילו בהקמת שני המפעילים.
שר המסחר והתעשייה , פ. ספיר, העלה בברכתו הקצרה זכרונות מימים עברו, בהם נסלל הכביש הראשון בכפר-סבא.
גם הוא בעזרתם של פרדסנים.
כתום טקס הברכות נשמעה שריקת הקטר ורכבת נוסעים מקושטת ומלאה מאות תלמידים של בתי-הספר מכפר-סבא, אשר חנתה בצידה הצפוני של המסילה, החלה לנוע לכיוון מקום הטקס. הרכבת הגיעה עד טווח קצר מבית האריזה , מקום בו היה מתוח סרט. לקול תשואות הנוכחים נתכבד שר-התחבורה בגזירת הסרט והרכבת המשיכה בדרכה לתוך בית האריזה.
Photo of Davar newspaper article 22/01/1961 22/01/1961

חדש במושבה
הרכבת הגיעה לכפר-סבא


הרכבת מקשקשת , מטרטרת ורועשת, מרחוק תתייצב, היא תבוא ותצפצף - שיר ילדים זה של המשוררת אנדה עמיר לא הושר, אבל מבוגרים רבים עמדו אתמול וחיכו כמו ילדים לקטר הרכבת הראשון שעמד להגיע לכפר-סבא. הנהו מתקרב ובא, כבר שומעים את הנשיפותיו, הנה כבר רואים את חלקו הראשון כשמאחוריו מתפתלים הקרונות כנחש. סוף סוף הוא בא ועצר בנשיפה עמוקה. ''אוף עייפתי'', כאילו אמר הקטר. ''אוף עייפנו'', אמרו המוזמנים שחיכו לרכבת הזאת, הראשונה בתולדות המושבה הותיקה. אין זאת עוד רכבת נוסעים אלא רכבת למשאות בלבד מאיזור התעשיה שבמושבה.
נו, שאלתי את בן-ציון זטלר , אשר 65 מתוך 70 שנותיו הוא חורש באדמת כפר-סבא
אני, אני, אמר הוא, אמשיך עם חמור שלי
ש. אנגל
Photo of Benzion Zetler  with donkey and cart
scan of newspaper article by Shlomo Engel, Davar,10/09/1961 p. 11

מה נתחדש אצלך
כתבי ''דבר'' מספרים רשמים מן השנה היוצאת

נחנכו שלוחת רכבת ובית אריזה בכפר-סבא הרכבת שרקה לעיר סבא
מאת שלמה אנגל , סופר ''דבר'' בכפר-סבא , מספר על חוויית-השנה:

יום ראשון, ספטמבר 10, 1961
עמוד 11

ביום סגרירי של ראשית חודש שבט בישרה שריקה חדה וממושכת לתושבי כפר-סבא את בשורת בואה של הרכבת בשערי המושבה הוותיקה. ליד המסילה החדשה עמדי מכורבלים במעילי חורף וגשם, השושבינים - השרים פנחס ספיר ויצחק בן-אהרון - ולידם ראשי ציבור ומנהלי מוסדות ארציים ומקומיים, כשהם מוקפים מכל עבר קהל מגוון מתושבי המושבה.
ומשהיגיעה הרכבת ומתוכה הוטלו על יד-ידי תלמידי בתי-הספר צרורות פרחים והתחיל הטקס. פתח השר ספיר, איש כפר-סבא, וסיפר זכרונות מלפני 20 שנה, השנים הראשונות שלו במקום, כאשר נסלל הכביש הראשון שחיבר את המושבה לכביש הראשי החדש, המוליך לצפון הארץ. כביש זה נסלל מכספי תושבי ישובי השרון, מאחר ששלטונות המנדט הבריטי התנו את הסכמתם לסלילתו בתנאי שיגיע מצד המזרח עד ל...קלקיליה. לתושבי קלקיליה, אמרו השלטונות, אין אפשרות לסלול קטע כביש בגלל מצבם הכלכלי, בה בשעה שמצבם הכלכלי של תושבי השרון טוב יותר.
כאשר הוסכם סוף-סוף על סלילתו של הכביש על חשבונם של ישובי השרון, קפץ עליו רוגזו של אחד מנציגיהם הבולטים של חוגי החרדים במושבה. הוא טען כי סלילת הכביש עד לקלקיליה היא אסון לישוב, והנימוק פשוט: כביש טוב בין כפר-סבא וקלקיליה יקל על הערבים במעשי ההתנפלויות על המושבה והם יגיעו גם לתל-אביב.
אולי זה יקל על ההגנה שלנו להגיע לקלקיליה? - שאלו אותו.
- '' גרויסע קנאקערס'' (בריות גדולות) - היתה תגובתו הנמרצת של האיש, שנפטר שנים לפני שמשורייני צה''ל דהרו בחוצות קלקיליה ועשו שמות בכוחות האויב שהתבצרו בה. לתושב ותיק אחר שרקה הרכבת באיחור של 10 שנים. הוא מספר באותו מעמד: היה זה בעצם שנות המאורעות (1936-1938) הוא ועוד אחדים מנציגי המושבה נסעו לחיפה כדי להיפגש עם מנהל הרכבות בענין בניית שלוחת הרכבת לכפר-סבא. כשבאו לעיר, נאמר להם בתחנת ''אגד'' , שאין ללכת לשטח שבו נמצא בניין הנהלת הרכבת בלי ליווי של משמר שוטרים בגלל סכנת-נפשית בדרך זו. אחר מו''מ ממושך הגיע המשמר והפגישה נתקיימה. אך העניין עצמו לא התקדם בגלל תנאי שהוצג: להבטיח מראש כמות הובלה מספקת. מטענים של 50,000 תיבות אין בהם כדי להצדיק הובלה ברכבת.
בעת הכיבוד הקל שהוגש לאורחים הרבים בחדר האוכל הנאה של בית האריזה הגדול של ''יכין-חק''ל'' נודע שמטעני פרי הדר שלא הצדיקו בשעתם את סלילת השלוחה, הגיעו ל-350,000 תיבות פרי בעונה זו ובעונה הבאה (הקרובה) יעלו לחצי מיליון תיבות.
בקהל החוגגים נזרקה שאלה: למה שרקה הרכבת - לכפר סבא לעיר סבא? ראש המועצה לא היסס להשיב: כפר-סבא צריכה להיות עיר. נימוקים? יש נימוק אחד: במה שונה כפר-סבא מעשר ערים קטנות אחרות שאף הן מקיימות בכבוד את השטח החקלאי שבתחומן. ולא עוד אלא שכפר-סבא משמשת כיום גם מרכז מסחרי ותחבורתי לישובים הערביים הגדולים שבמשולש. ואחרון-אחרון: הנימוק הפסיכולוגי. מתן מעמד של עיר הוא אמצעי מעולה לפיתוח המקום מאחר שרוב הבריות ובעיקר המשקיעים מעדיפים מבחינה פסיכולוגית את העיר על המושבה.

Photo of the Cutting Ribbon ceremony on dedication of new goods line to Kfar sava 1961 Photo at the dedication ceremony of the new goodsline in Kfar Sava, 1961 Photo at the dedication ceremony of the new goodsline in Kfar Sava, 1961 Photo at the dedication ceremony of the new goodsline in Kfar Sava, 1961 Photo of old diesel engine Kfar Sava