כשנתחדש הישוב בכפר-סבא עלה אביו הזקן מן הגולה וכיהן בתור רב במושבה עד פטירתו. אחריו נתמנה חתנו הרב ר' אברהם ריניק שליט''א, המכהן ברבנות במושבתנו עד היום.
יצחק שיינפיין
נולד בתרל''א (1871) בעיר אוסטרהא (ווהלין). למד בבית-ספר ברוסית ואת התנ''ך למד לבדו בעזרת תרגום רוסי. עבד זמן-מה כלבלר בבית-המשפט הממשלתי, ובאין תקוה ליהודי לעלות בסולם בפקידות עבר לעבוד כפקיד מסחרי אצל קומיסיונר ליד תחנת הרכבת. אחרי גמרו את שרותו בצבא בהצטיינות עסק בהוראת לימודים כללים, נבחן באודיסה וקיבל תעודת גמר של בית-ספר ריאלי. אך לא ראה עתיד לעצמו בתור יהודי ברוסיה הצארית והחליט לצאת אותה. באמריקה היו לו קרובים וסיכויים להסתדר, אל הוא נשמע לצו הרגש הלאומי ועלה ארצה ב-1904. עבד בכרמי ראשון לציון. קנה אדמה בכפר-סכבא ונטע כרם שקדים. חוץ מזה התמסר ליעור הסביבה ועד לפני היות ישוב בכפר-סבא התישב יחידי באורוה הצבורית והכין משתלה לעצי אקליפטוס. הביא מלוד אלפי עציצים על גבי גמלים, הכין לו עשרות חביות ובמשך היום היה ממלא אותן מים בעבודת פרך בתנאי השאיבה הפרימיטיבית בימים ההם, ואחר היה עובד שעות אחדות בלילות לאור הירח או לאור פנס קטן בהשקאת השתילים. כך עמל שנים אחדות בבדידות, וכולו נתון לבר אחד: להרבות את הנטיעות ואת הצל. ממשתלתו נטעו כל היערות שבכפר-סבא, וביניהם היערות של פסקל, שמהם נלקח החומר לבנין הסוכות של המהגרים. גם מכפרי הערבים באו לקנות ממנו שתילים. אחדים משתיליו נטע בעצם ידיו בקרבת האורוה הצבורית, המשמשת כיום, אחרי178
