תאריכים חשובים בתולדות כפר סבא

נקנתה אדמת כפר-סבא, היא האדמה הראשונה בסביבה זו שנקנתה ע''י יהודים 1892תרנ''ב
ראשית התישבות, עלית צעירים. הוקם צריף 1904תרס''ד
נחפרה הבאר הראשונה ונבנתה "האורווה" ששימשה אכסניה לפועלים ובהמות עבודה גם יחד. החלה נטיעת השקדים 1905-6תרס''ה
ערבי שבא לגנוב שקדים נורה ע''י שומר עברי. ערבי הסביבה התנפלו על הפודקאי היחידי ושדדו את כל רכושו, לקחו בשבי את השומרים העברים והכום באכזריות 1910תר''ע
נבנו 12 הבתים הראשונים בעזרת הלוואות שנקבלו מ"עזרא" בברלין. יצירת המושבה הראשונה בשרון 1912-3תרע''ב-ג
במושבה 2 עגלונים, 2 חורשים, 6 פועלים יומיים. התעתמנות התושבים כתוצאה מכניסת תורכיה למלחמה 1914תרע''ד
במקום 10 פועלים, 8 תימנים,. הארבה שפשט בארץ החריב את רוב נטיעות השקדים. 1915תרע''ה
מגורשי יפו ות''א , כאלף איש, התישבו במושבה בתוך אהלים וסוכות-אקליפטוס כפר-סבא בתוך חזית המלחמה. התבצרות הצבא התורכי במושבה לאחר נסיגתו מפתח-תקוהשנכבשה ע''י האנגלים. ננישות המפקדה התורכיתבפליטים היהודים וגרושם לצפון הארץ. מגפת הטיפוס בין הפליטים הפילה 220 נפש, ביניהם יוסף פריבר מפועלי המקום. הרוגים ופצועים ע''י פצצות של הצדדים הלוחמים. נהרגו זאב כהן, בעת שכרה קבר למת, והאחותה רחמניה פומרנץ. גרוש אחרוני התושבים והפליטים לצפון. הריסת המושבה ע''י הצבא התורכי. נהרסו הבנינים, וחמרי הבנין נלקחו לצרכי החפירות בשביל הצבא. עקירת כל עצי השקדים ע''י הצבא לצרכי- הסקה בשביל הרכבת. חורבן ראשון. ב-18 בספטמבר, 1918, נשברה החזית התורכית-גרמנית ע''י הבריטים 1917-8תרע''ז- תרע''ח
שיבת חלק מהתושבים. הוקמו ההריסות בעזרת "המשרד הארצישראלי" - הנה''צ 1919תר''פ
במושבה 7 פועלים עברים. 60 פועלים ערבים. פרעות. חורבן חורבן המושבה ע''י ערבים שכנים. המושבה נעזבה מתושביה. נהרסו 18 בתים. נזוקו הנטיעות. נשדד כל הרכוש. הנטיעות. נשדד כל הרכוש. נהרג נ. ראפופורט בהגנה על פ''ת. חורבן שני 1921תרפ''א
התישבו 10 משפחות שקבלו קרקע חנם, ואחריהן - כמה מבעלי הקרקע במושבה, שקבלו עזרה כספית מהנהלה הציונית לפי החלטת הקונגרס 1922תרפ''ב
ראשית נטיעת פרדסים. עלית מתישבים ופועלים חדשה 1924-6 תרפ''ד-ו
בניה ונטיע גדולה. 1500 נפש. 500 פועלים 1930תר''ץ
נפש: 1700 . 800 פועלים. גידול והרחבה 1932תרצ''ב
מלחמת העבודה העברית. משמרות . מאסירים.עבודת פרך. פירוק ועד המושבה 1934תרצ''ד
סלילת כביש השרון 1935תרצ''ה
מאורעות דמים, 13 קרבנות. התחבורה לצפון הארץ מלווה מכפר סבא ע''י צבא במכוניות משורינות וטנקים. הפועלים הערבים לא באו לעבודה. רגימת עוברי דרך ופועלים בדרכם לעבודה. איומים. נסיונות-התנפלות ויריות תכופות בכל לילה ולילה במשך חדשים רבים על המושבה, הנוטרים והמגינים ועל כל המשקים והנקודות בסביבה (האוצר, המפלס, צופית, קלמניה, גן-חיים,רמת הכובש), עקירת עשרות דונמים פרדסים.שריפת בתי אריזה. פצצות ומוקשים בדרכים. ניתוק טלפוני. גניבות. צבא לנקודות השרון
נהרגו ונרצחו: אליעזר ליזר,מנחם סטרליץ, יחיאל חיימוביץ, מאיר בלקינד, ברוך גורביץ, ראובן שטראוס, שושנה לזנסקי, אהרן ארב, גינה אורמינד,צבי קיפניס, בן-ציון גארדיס, מנדל ליכטנשטיין, סדובסקי אריה 		1936תרצ''ו
נפש 3000, 1800 פועלים, 500 בתים, 7200 דונם. מינוי המועצה המקומית. הקמת בית הפועלים 1937תרצ''ו
נבחרה המועצה המקומית הראשונה. 3300 תושבים. נבנה בית הכנסת. מועצת ההסתדרות, המועצה החקלאית 1939 תרצ''ט
חנוכת שני הכבישים הראשונים בפנים המועצה. נטיעות שדרות ברחובות 1940 ת''ש
בנין בית הספר העממי. בנין קופת חולים. 3500 תושבים. ניצני תעשיה 1941 תש''א
הקמת אגף נוסף ובנין בית הספר עממי ע''ש מ.מ. אוסישקין 1943 תש''ג
קליטת עולי ''מאוריציוס''. מפעל שיכון ראשון לעולים ע''י המועצה המקומית, 20 דירות 1944 תש''ד
הרחבת רשת החינוך - הקמת בית ספר תיכוני במושבה 1945 תש''ה
הקמת בנין קבע למען ילדים. חיילים משוחררים חוזרים לבתיהם 1946 תש''ו
הקמת בנין לבית -הספר "מזרחי" ע''י המועצה המקומית. מפעל שיכון גדול לעולים - יחיד במינו בארץ. 72 דירות. תעול ומדרכות ברחוב הראשי במושבה. שיכון חיילים משוחררים. בנין ראשון לגן ילדים מטעם המועצה 1947 תש''ז